למה כדאי לי ללכת למדרשה?
הרב אהד טהרלב, מדרשת לינדנבאום | פורסם:17/08/17 20:25
3406|
לימוד תורה לנשים - כל הסיבות שיגרמו לך להתחבר לתורה ולעצמך.

מאמר קצר זה מיועד לך. 

אם את שביעיסטית או שמיניסטית שמהרהרת על עתידך, לאן פנייך מועדות.. או אולי בת שירות המשרתת את עם ישראל בשירות לאומי או צבאי, בשירות אינטנסיבי ושוחק, ומרגישה צמאון אדיר ללימוד שירווה את נשמתך העייפה, או נמצאת בשלב אחר של חייך וחשקה נפשך בתורה.
בשורות אלו אשתדל לגעת בכמה סיבות מרכזיות שבעבורן כדאי לבוא ללמוד במדרשה, (גם אם ההורים לוחצים על התואר או סתם על הצורך בזירוז העתיד).
 

א. מילוי מצברים

שנת לימוד במדרשה ממלאת מצברים כפי שכותב הרב קוק (אורות התורה ו, ו):
"הלימודים המעשיים הם מזונה של הנשמה, בונים אותה בחלקיה באותה צורה שהיא קבועה מעצם טבעה, כדרך שהמזונות הגשמיים בונים את הגוויה, והעיונים העליונים, הגיון הדעות, השירה, והתעלות הרוח, הם אוירה של הנשימה אשר לנשמה. כל מה שיהיה האורגן מכולכל במזון יותר בריא, יקבל יותר ויותר את השפע הטוב, שהאויר הטהור משפיע עליו".
הלימוד מזין את הנשמה, נותן כוחות להמשיך לחיות ולהתמודד. והיה אם אדם יפסיק ללמוד, עולמו הרוחני ילך ויחלש, ילך וידעך. אפשר לומר בפארפרזה שלימוד התורה במיוחד בתקופה זאת של ההתפתחות האישית דומה ל"דלק גרעיני רוחני", דלק זה שמניע ונותן אנרגיות לא רק לתקופת השירות או התקופה שלאחר השירות, אלא לכל החיים כולם. הטעם שלימוד התורה ישאיר לנו בתוכנו בבחינת "טועמיה חיים זכו" ילך איתנו ויאיר את תוכינו בעיתות של שמחה ושל מצוקה.

ב. לימוד תורה לשמה

אם עד היום נפגשת עם חלקי התורה השונים דרך 'משקפיים של בית ספר' כמו במטלות שעורי בית או חובת שינון למבחנים, עכשיו יש בידך הזדמנות מופלאה להיפגש עם התורה מפגש "נקי". מפגש אשר חף מכל אינטרסים חיצוניים. את תלמדי תורה לא בשביל המורה/ ההורים/ הציון/ הבגרות/?, אלא פשוט ללמוד תורה לשם לימוד התורה. בחוויה של מפגש עם התורה ב'לימוד לשמה' יש סגולות מיוחדות להתפתחותה של אישיות הלומדת ולהארת העיניים. בלימוד תורה לשמה יש את הטעם והגעגוע אל חויית מתן תורה. מעין תחושה שכביכול הקב"ה בכבודו ובעצמו משפיע עלינו ברגעים אלו ממש מפיו, כפי שכותב ר' חיים מוולוז'ין בספרו נפש החיים (שער א' פרק ט"ו): 
"וז"ש שם בשעה שעמדו ישראל על הר סיני לקבל את התורה. היו מבקשים לשמוע הדברות מפי הקב"ה. וכמ"ש ישקני מנשיקות פיהו. שבעת המעמד המקודש זכו כולם שהיה חופף ומאיר עליהם זיו ניצוצי זהר בחי' הנשמה מנשמת פיו יתב' כביכול. והוא סוד הכתרים שזכו בסיני. ושמחת עולם על ראשם".

ג. להתחבר לעצמך

כשתלמדי תורה ותעמלי על טקסטים מארון הספרים היהודי ותליני באוהלה של תורה - תגלי כיצד לאט לאט את מגלה את עצמך. כל לימוד בין אם זה תנ"ך, מחשבת ישראל, חסידות ואפילו לימוד הגמרא, יהיה עבורך מעין ראי לאישיותך. לפתע תחושי שמסע הלימוד התורני הינו מסע לעולמך הפנימי. היכרותך עם עצמך תעמיק ובכלל כוחותייך יתעצמו. תחושי שיש אזושהי "בת קול" שמשמיעה לך את דברה דרך הספרים. תחווי חיבור לשורש נשמתך, לזהות הפנימית שלך. פתאום תמצאי מזור לכאבייך כאילו רק בשבילך ניתנה התורה...

ד. היכרות עם ארון הספרים היהודי

יש לך הזדמנות פז להכיר במעט שבמעט את האוצר העצום של ארון הספרים היהודי, להכיר מקרוב את עולם התנאים והאמוראים. להפגש עם חז"ל, להכיר את ספרות המחשבה היהודית, התנ"ך, ההלכה, החסידות, ולהיחשף לעושר של הראשונים והאחרונים.
מסופקני אם פעם נוספת בחייך תוכלי לשקוע בארון הספרים ותהיה לך הזדמנות כזו ללא אחריות של תפקיד אמהי, פרנסה או סתם טרדה אחרת...

ה. ידיעת התורה

כל יהודי השומר תורה ומצוות, מוטלת עליו החובה לדעת כיצד להתנהג ומה לעשות. עליו להכיר את הכללים שמהם עליו ללמוד על הפרטים ועל כן מחוייב הוא ללמוד, ללמוד על מנת לדעת כפי שאנו אומרים בתפילת שחרית בברכת אהבה רבה - "ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תורתך".
אך מעבר לידיעה "על מנת" יש ערך עצום ללמוד בשביל לדעת נקודה. ישנו ערך בידיעת התורה לשם ידיעתה גם אם זהו לימוד שלא בהכרח יביא למעשה. כפי שאנו מברכים בברכת התורה בבוקר "לעסוק בדברי תורה", ומתוך כך נגיע גם ל"והערב את דברי תורתך בפינו".

ו. התורה לוקחת אותנו למחוזות אחרים

על הפסוק "כי תרכב על סוסיך מרכבותיך ישועה" (חבקוק ג') כותב אחד מאדמורי חב"ד בספרו "פלח הרימון" (לפ' יתרו עמ' ר"מ), שאדם שלומד תורה דומה לאדם שרוכב על סוסו. כמו שהסוס יכול לקחת את רוכבו לעמקים והרים גבוהים שאדם ברגליו אינו יכול להגיע אליהם בגלל מגבלות הטבע, כך לימוד התורה לוקח את האדם למחוזות אחרים, למקומות רוחניים ששום לימוד אחר לא יקח אותנו. מחוזות אלו עין לא שזפתן, ואוזן לא שמעתם. אלו מחוזות שהטיול הרוחני בהם מענג את הנשמה ומנקה את אוירה. אלו מקומות שהחויה הרוחנית היא בבחינת "וכל העם רואים את הקולות" ובהם חויית השמיעה שהיא חד ממדית, נתפשת בעוצמתה כמו חויית הראיה שהיא חוויה תלת ממדית.

ז. דביקות בקב"ה

בלימוד תורה את תיפגשי מפגש בלתי אמצעי עם הקב"ה. הגמ' במסכת שבת אומרת על הפסוק "אנוכי ה' אלהיך" "אנכי נוטריקון: אנא נפשי כתיבת יהבית" (דף ק"ה ע"א). כלומר אני את נפשי כתבתי ונתתי. כמו אומן שמכניס את כל אישיותו לתוך יצירתו כך הקב"ה כביכול הכניס את עצמותו לתוך התורה פאר יצירתו, וממילא במפגש שלנו עם לימוד תורתו אנו זוכים להדבק בו.
למעשה, ישנה מטרה אחת בקיום המצוות ולימוד התורה והיא - להידבק בקב"ה. אך השאלה הגדולה כיצד להידבק בקב"ה? או כיצד הכי טוב להידבק בו?
הרמח"ל בתחילת ספרו במסילת ישרים (פרק א') כתב "והנה מה שהורונו חכמינו זכרונם לברכה הוא, שהאדם לא נברא אלא להתענג על ה' ולהנות מזיו שכינתו שזהו התענוג האמיתי והעידון הגדול מכל העידונים שיכולים להמצא".
כיצד נתענג על ה'? ישנם הרבה דרכים לפני המקום, אך הדרך הבטוחה ביותר היא דרך לימוד תורה מתוך דביקות בקב"ה.

נערה שתלמד תורה תזכה עוד בהרבה מאד דברים שקצרה היריעה מלהכיל (אורך חיים, גדולה וכו'). כיום לא יתכן שבחורה דתיה תתמקצע ותתמחה באיזשהו תחום מקצועי כזה או אחר, ובעולמה הרוחני היא תשאר בורה. לא יתכן שכל תלמידה תכיר ספרות כללית כל-כך ענפה, תחשף לאוצרות רוח ותרבות ממקורות זרים, ואילו את הספרות התורנית שממנה היא יונקת ועליה מושתתים חייה היא לא תכיר.
יש שטוענים, כי מאז ומתמיד הגבר הוא זה שלמד וצווה ללימוד, ואילו האישה טיפלה בעול הבית וכן מעולם לא צוותה על לימודה, כדברי הגמ' (קידושין כ"ט ע"ב) ושננתם לבניך ולא לבנותיך?

היום כשכולם לומדים את הכל וכולם חשופים להכל, מצווים אנו כולנו (גברים נשים וטף) לעסוק בתורה ולהתחזק באמונה. כיום, בעידן הפוסט מודרני כשאמיתות מתערערות, יש צורך יותר מתמיד לחוש ולהתעטף בתורה וללון באוהלה.

יה"ר שנזכה להגדיל תורה ולהאדירה. 


הרב אהד טהרלב הוא ראש מדרשת לינדנבאום

fav
print
fb-btn

לכי למדרשה!

"לא הגעתי למדרשה כדי לקנות כלים ללימוד, זה לא התפקיד שלי. רציתי ללמוד איך לפגוש את אלוקים כל יום". ענבל וינברגר, בוגרת מדרשה, מסבירה למה הלכה למדרשה

שנת מדרשה - מה התכלית?

מהי לדעתך מטרתה העיקרית של שנת המדרשה? לגדל תלמידות חכמות שישפיעו על עולם התורה? לעורר חוויות רוחניות שידליקו את הניצוץ בנשמה? להכין את הבת לחיים כאם וכרעיה? לפניך עמדותיהם של מלמדים ומלמדות במדרשות מכל הגוונים.

"עולם התורה הנשי"

האם קהל היעד של המדרשות הוא נשים בלבד ?!
הרב עמיחי מי-מרום, מדרשת שובה
אודות אתר מדרשות תורניות לבנות

אתר מדרשות תורניות לבנות – מבית "סטנדר לימודים", מרכז את כל המדרשות מדרשיות ובתי המדרש לנשים. באתר תקבלו מידע עדכני על המוסדות השונים, ותוכלו להתרשם מהמאפיינים והיתרונות של כל מדרשה, וליצור איתה קשר ישיר לבירורים ולהרשמה. האתר מציע גם הכוונה למציאת המדרשה המתאימה, דרך שירות ייעוץ טלפוני אישי, פורום לשאלות ותשובות בנושא חיפוש מדרשה, ומאמרים בנושא. בתקופת הרישום מתפרסמים באתר מועדי ימים פתוחים וימי עיון במדרשות ונשלחים עדכונים שוטפים למעוניינות בהרשמה.

אהבתם? פרגנו לנו!